לבינה מלאכותית יש פוטנציאל לשפר באופן מהותי את הרגולציה בישראל, להקל על הנטל הרגולטורי, ולשרת את הציבור בצורה יעילה יותר.

במסגרת פרויקט AIForward בהובלת המכון ובתמיכת Google.org, כינסנו עשרות רגולטורים ומומחים נוספים לשולחנות עגולים שהתמקדו באתגרים שהם פוגשים ביום יום, ואיך AI יכול לסייע להם כדי להפוך את הרגולציה לחכמה יותר באופן שמיטיב עם הציבור.

יחד, עסקנו גם בסוגיות הקטנות והמיידיות שיש לשפר בשירות הציבורי, אך גם בפתרונות שישנו את כללי המשחק: רגולציה אדפטיבית, ניתוח סנטימנט ציבורי בזמן אמת, ואוטומציה שתייעל תהליכים מקצה לקצה. השיח הזה הניח תשתית לאסטרטגיה עתידית לשילוב אחראי ופרקטי של AI בשירות הציבור.

זוהי רק ההתחלה, נמשיך לפעול כדי לשפר את השירות הציבורי בעזרת טכנולוגיה, ולייצר רגולציה חדשנית, יעילה ומותאמת לעידן ה-AI.

צילום: נוי נפתלי

לבינה מלאכותית יש את הכוח לעצב מחדש את עולם החינוך, להציע כלים ללמידה מותאמת אישית, לתמוך בהוראה וליצור כיתות חדשניות. אבל עם הפוטנציאל הזה גם אחריות – איך נוודא שהטכנולוגיות הללו מקדמות שוויון, מגנות על פרטיות ומצמצמות פערים?

אלו השאלות שעמדו במרכז מפגש השולחנות העגולים שקיימנו בשותפות עם משרד החינוך ובתמיכת Google.org. גורמי מקצוע מתחומי החינוך, המדיניות והטכנולוגיה נפגשו כדי להתמודד עם האתגרים המרכזיים: גיל מינימום להכנסת בינה מלאכותית לבתי הספר, מי הגורם שיאשר ויפקח על הכלים הללו, אילו קריטריונים יגדירו שימוש בטוח ויעיל ב-AI, וכיצד ניתן להכין את התלמידות והתלמידים לשוק עבודה מבוסס בינה מלאכותית?

בדיונים המעמיקים בחנו הן את ההזדמנויות והן את האתגרים שבהטמעת בינה מלאכותית בחינוך. יחד בדקנו כיצד לגבש מדיניות שתשים בראש סדר העדיפויות את בטיחות התלמידים, תבטיח הוגנות ותמקסם את היתרונות של הטכנולוגיה ללמידה.

תודה רבה לדוברים המרכזיים: אורי גבאי, מנכ"ל RISE Israel; עו"ד גאיה הררי-הייט, סמנכ"לית אסטרטגיה ומדיניות במכון; ליאת אפרתי גלזר ודורון אבני מגוגל ישראל, ומירב זרביב ומיכל לסטר ממשרד החינוך, אשר גם הובילו את הדיונים בשולחנות לצד ד"ר ישי מור, ליהי פלדמן, ועידית זמיר-יפה. תודה מיוחדת למעיין גישורי, רן שביט, ועומרי חורין שתרמו להצלחת האירוע.

אנו מודים לכל מי שהצטרף אלינו לדיון החשוב הזה! כחלק מפרויקט #AIForward, נפרסם בקרוב מחקר מעמיק שיציג כיצד ניתן להטמיע בינה מלאכותית במערכת החינוך – החל מרמת התלמידים והמורים ועד לרמת המערכת.

יחד נמשיך לפעול כדי לעצב עתיד חדשני ושוויוני יותר למערכת החינוך הישראלית.

קרדיט צילום: נוי נפתלי

דמיינו את המקרה הבא: בדרך לכנס, מעדתם על מדרכה שבורה והחלטתם לתבוע את העירייה. האם תרגישו בנוח עם שופט AI שיטפל בתיק על מנת להאיץ את התהליך ולהביא לפסק דין מהיר יותר? ובמקרה של תיק פלילי – האם תסמכו על שופט AI גם כשאתם על ספסל הנאשמים? וכשמדובר בייצוג משפטי, האם תעדיפו שעורך הדין ינצל את יכולות ה-AI לבניית אסטרטגיה טובה יותר, או שיש להשאיר את התפקידים הללו רק בידיים אנושיות?

אלו היו רק חלק מהשאלות המעמיקות שעסקנו בהן באירוע השולחנות העגולים שהובלנו ב-RISE Israel, בו כינסנו יחד אנשי מקצוע מהמגזר הציבורי והפרטי לדיון מעורר מחשבה. כחלק מפרויקט AIForward, בתמיכת Google.org, אנו פועלים לרתימת הבינה המלאכותית להתמודדות עם אתגרים חברתיים. בתחום המשפט יש פוטנציאל עצום ליצירת שינוי המציאות באמצעות AI – קבלת החלטות מהירה יותר, צמצום עיכובים בתיקים, והנגשת שירותים משפטיים בצורה שוויונית.

האירוע התקיים בהובלת עו"ד גאיה הררי הייט, ראש תחום מדיניות ורגולציה; אורי גבאי, מנכ"ל; ועידית זמיר-יפה, מנהלת פרויקטים בתחום ה-AI במכון. יחד עם ליאת אפרתי-גלזר, מנהלת תחום קשרי ממשל ורגולציה ציבורית ב-Google. האירוע נפתח עם הצגת תובנות על תפקיד ה-AI בשירותים הציבוריים וממצאי המחקר האחרון שלנו על שילוב בינה מלאכותית במערכת המשפט. בדיון המרתק בשולחנות העגולים, בחנו המשתתפים את ההזדמנויות והאתגרים שמציבה הבינה המלאכותית במערכת המשפט. יחד המשתתפים העלו פתרונות מעשיים להבטחת הטמעת AI בצורה אחראית ושקופה.

זהו עוד חלק מהפעילות שלנו להובלת חדשנות בתחום המשפט וקידום הטמעת ה-AI בישראל. יחד, נוכל לייצר עתיד שבו המערכת המשפטית לא רק יעילה יותר, אלא גם שוויונית ונגישה לכל אזרח ואזרחית.

צילום: נוי נפתלי

איך נראית תעשיית ההייטק הישראלית שנה אחרי "חרבות ברזל"? בשאלה הזו עסקנו בוובינר שקיימנו בעקבות פרסום הדוח המקיף על השפעת המלחמה על הענף.

האירוע, בהובלת מנכ"ל RISE Israel אורי גבאי והכלכלן הראשי ד"ר אסף פתיר, יחד עם מנכ"לית ונשיאת IATI קרין מאיר רובינשטין, בחן את האתגרים והצעדים ההכרחיים לשמירה על יציבות הענף. במהלך הוובינר התקיים גם דיון מעמיק עם דב מורן, שותף-מנהל ב-Grove Ventures, ועו"ד דן שמגר, שותף במיתר וראש ועדת עו"ד ורו"ח של IATI, שהוסיפו זוויות מעוררות מחשבה מניסיונם.

תודה לכל מי שהשתתפו ולקחו חלק בדיון החשוב הזה.

לצפייה בהקלטת הוובינר

האוכלוסייה העולמית מזדקנת, והעלייה בתוחלת החיים משפיעה על כלכלות ברחבי העולם. לצד השינויים הכלכליים, גם מערכות הבריאות והרווחה נמצאות תחת לחץ הולך וגובר. בישראל, כמו בחלקים אחרים בעולם, המערכות נמצאות גם כך תחת עומס, שצפוי רק להחמיר. האם בינה מלאכותית יכולה להיות פריצת הדרך שתסייע?

כחלק מפרויקט AIForward, בתמיכת Google.org, שפועל להטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית לטובת פתרון אתגרים חברתיים, אנו רואים פוטנציאל עצום בשימוש ב-AI לשיפור תחום הטיפול בקשישים ואיכות החיים בזיקנה. בינה מלאכותית יכולה להקל על מערכות עמוסות, לשפר את איכות הטיפול, ולספק פתרונות מותאמים אישית העונים על הצרכים הייחודיים של אוכלוסיות מזדקנות. באמצעות רתימת הבינה המלאכותית, נוכל ליצור מודל בר-קיימא לטיפול בקשישים, המתמודד הן עם המגבלות הנוכחיות והן עם הדרישות העתידיות.

במשרדי מכון RISE Israel, כינסנו יחד את המוחות המובילים לדיון בנושא הקריטי הזה – החל מגורמי מקצוע בממשלה, ארגוני חברה אזרחית, וכן מומחים בתחום החדשנות והגרונטולוגיה. שיתפנו תובנות ראשוניות מהמחקר הרחב שעשינו במכון על שימוש ב-AI לטיפול בקשישים, וקיימנו דיון פורה על פתרונות טכנולוגיים לאתגרים השונים בגיל הזיקנה. בשולחנות העגולים שקיימנו, הודגש כי בינה מלאכותית אינה רק עוד כלי טכנולוגי – היא מאפשרת לשנות מציאות ולשפר את איכות החיים בזיקנה בישראל בפרט, ובעולם בכלל. באמצעות שיתוף פעולה אסטרטגי, שיתוף ידע, וחדשנות בתחום ה-AI, אנו מאמינים כי אפשר להפוך את ישראל למובילה עולמית בנושא.

כניסתן של טכנולוגיות חדשות וההתפתחויות האחרונות בתחום הבינה המלאכותית יכולות לשנות דרמטית את מערכת המשפט – מייעול עבודת עורכי הדין, סיוע לשופטים וייעול תהליכי עבודה, ועד להנגשה והוזלה של שירותי המשפט לאזרחים. אך לצד היתרונות, מתעוררים גם לא מעט חששות.

אז מה הדרך הנכונה להטמיע חדשנות בשירותי המשפט בישראל? בדיוק בנושא הזה עסקה הסדנה המקצועית "Legal-Tech כחול לבן", שהובלנו בשיתוף עם גורמי המקצוע במשרד המשפטים, מערך הדיגיטל הלאומי וחברת הייעוץ דלויט.

ראש תחום המדיניות והרגולציה במכון, עו"ד גאיה הררי הייט, פתחה עם ניתוח הפוטנציאל הישראלי בתחום, לצד החסמים והמלצות המדיניות. בנוסף לסקירות המרתקות שהציגו אלעד רוזנטל, סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, גיא איטינגון מנהל יחידת הטרנספורמציה הדיגיטלית (CDO) במשרד המשפטים והילה חלילי Head of Customer Strategy, Deloitte Digital. ובסיומה של הסדנה, עשרות הגורמים הרלוונטיים ביותר לנושא זה בישראל ערכו דיונים על האתגרים והפתרונות המתאימים.

זו רק תחילת העבודה המשמעותית לקידום ה-Legal-Tech בישראל. נמשיך לפעול, יחד עם משרדי הממשלה, ליצירת עתיד חדשני בעולם המשפט.

מכון SNPI הוביל בשותפות עם פרויקט נובה את האירוע הראשון של קהילת חדשנות, דאטה ו-AI שעסק בשאלה הגדולה: איך לייצר ערך ציבורי לדאטה שסביבנו?

את האירוע פתחו ים עתיר סמנכ"לית אסטרטגיה ומדיניות במכון SNPI, ינון אלרועי ראש מערך תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה, ירון נוידרפר מייסד ומנכ"ל SFI, שמרת שורץ ס' ראש חטיבת צמיחה ומנהלת הפיתוח העסקי ב רשות החדשנות – שדיברו על הפוטנציאל והחשיבות של שימוש בדאטה בכדי לייצר אימפקט משמעותי. והכלכלן הראשי שלנו, ד"ר אסף פתיר, הציג את עבודת המחקר החדשנית של המכון בעזרת שימוש בנתוני לינקדאין.

לאחר מכן ערכנו דיון מרתק בפאנל עם שלושה מיזמים ייחודיים שמייצרים ערך ציבורי ממקורות שונים: עידו עברי סיפר על הפעילות של Zencity  ועל ההבדלים בעבודה עם רשויות מקומיות בארץ ובעולם, חוה דורון סופרמן הציגה כיצד ניתן לזהות סימני מצוקה של נערות באמצעות כלי AI ברשתות דרך מיזם MoodKnight by 4Girls, Ltd. , צליל פולק סיפר על MetGo  בנגב המערבי שמשלב דאטה מעסקים מקומיים, תיירים ורשויות מקומיות בנגב, ומירב פרץ בילינסקי סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי דיברה על קידום נושא הדאטה בממשלה והפוטנציאל בחיבור של יזמים וחוקרים עם דאטה ציבורי. את הפאנל הובילה נעמי קריגר כרמי, עמיתת מדיניות במכון ומנכ"לית פרויקט נובה.

נמשיך לפעול בשיתוף פעולה במטרה לממש את הפוטנציאל הטמון בדאטה הממשלתי, ולקדם פתרונות מבוססי דאטה ו-AI להתמודדות עם אתגרי הליבה של ישראל.

צילום: Alon Messika

באירוע משותף עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה וקהילת סינרגAI, עסקנו בשאלה הגדולה: "כיצד להפעיל מערכות AI בצורה אחראית שתמקסם את יתרונות הבינה המלאכותית, תוך הימנעות מהסיכונים שמביאה הטכנולוגיה?".

פתחנו את המפגש עם הרצאות מרתקות על אחריות ואתיקה בפיתוח בינה מלאכותית, שהובילו נעמי קריגר כרמי, עמיתת מדיניות במכון SNPI ומנכ"לית עמותת נובה; דני חורין, יועמ"ש משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; ועו"ד יוסף גדליהו ממחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים.

לאחר מכן קיימו סדנה חווייתית שעסקה בחלופות השונות להערכת אפליה והטיה בשילוב של משפט וטכנולוגיה, שאותה הנחו מומחים בכירים במכרז שמגר של אוניברסיטת תל אביב.

זה היה מפגש מעשיר ומלא בתובנות מרתקות על ההתמודדות עם האתגרים באחד הנושאים הבוערים בעידן הטכנולוגי של ימינו.

יו"ר SNPI פרופ' יוג'ין קנדל, המנכ"ל אורי גבאי, והכלכלן הראשי ד"ר אסף פתיר, יחד עם נציגי רשות החדשנות – הציגו סקירה מעודכנת על מצבה הנוכחי של תעשיית ההייטק בישראל. בפגישה הם דנו במגמות בהשקעות ובתעסוקה בהייטק, בתחזית לעתיד ובהשלכות על הכלכלה הישראלית.

בכנס משותף עם רשות החדשנות, השקנו את דוח ההון האנושי 2022-2023. בכנס דנו במגמות העדכניות ביותר בתעשייה, והצענו את צעדי המדיניות הדרושים כדי לתמוך בקטר של המשק הישראלי. 

מנכ"ל SNPI אורי גבאי הציג את הממצאים המרכזיים העולים מתוך הדוח, והחוקרת הבכירה בתחום הון אנושי במכון עינב ארליך הובילה פאנל על אתגרי ההייטק ודרכי ההתמודדות עמם. 

צילום: דן מילר, סטודיו DHM